כל הורה יגיד שהדבר הכי חשוב לו שהילדים שלנו יגדלו להיות בעלי ביטחון עצמי ואמונה ביכולות שלהם. כלומר,עצמאיים, אראיים ומסוגלים. עצמאיים בקבלת החלטות ונחושים להתמודד עם המטרות והיעדים שיציבו לעצמם ובעלי מסוגלות לקחת אחריות על הבחירות שלהם.
פשוט – לא?
למעשה התפקיד שלנו לאמן אותם להתמודד. לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו נעים בין הרצון להגן עליהם בין הצורך לתת להם להתמודד בעצמם. אנחנו רוצים שיעשו דברים לבד, אבל לפעמים קשה לנו לשחרר. השאלה היא – איך אפשר לאפשר לילדים להתנסות ולהיות עצמאיים, מבלי לוותר על הגבולות והאחריות?
לזהות הזדמנויות לעצמאות
כבר מגיל צעיר אפשר לאפשר לילדים חוויות של עצמאות. מדובר במצבים יומיומיים, פשוטים לכאורה, אך בעלי משמעות גדולה. למשל:
- ילד בן שנתיים-שלוש רוצה לעזור לערוך את השולחן? נשמח לשתף אותו: "אתה רוצה לשים את הכוסות או את הצלחות על השולחן?"
- הילד רוצה לבחור חטיף? במקום לתת לו מבחר אינסופי, אפשר לצמצם לשתי אפשרויות: "רוצה במבה או ביסלי?"
האפשרות לבחור נותנת לילדים תחושה של שליטה על חייהם, ומפתחת בהם עצמאות וביטחון עצמי. עם הגיל, אפשר להרחיב את מגוון הבחירות, אך תמיד במסגרת ברורה שמונעת עומס והצפה.
הקשר בין עצמאות לבחירה
עצמאות אינה רק ביצוע משימות פיזיות, אלא גם חופש בחירה ותחושת מסוגלות. כשילד מקבל אפשרות לבחור, הוא לומד שהבחירות שלו משמעותיות. זה מחזק את התחושה שהוא אדם בפני עצמו, עם רצונות והעדפות משלו.
חשוב לזכור: הבחירה איננה חופשית. כהורים, אנחנו עדיין מציבים את הגבולות ומוודאים שהאפשרויות הניתנות לילד מתאימות לגילו וליכולת שלו. יש לו חופש בחירה מבין אפשרויות. לדוגמה, לתת לילד לבחור את בגדי היום – מתוך שתי אפשרויות מתאימות למזג האוויר.
לתת לילד לקחת אחריות
לעיתים קרובות אנחנו מפרידים בין עצמאות לאחריות, כשבעצם הן קשורות זו בזו. לא מספיק לתת לילד משימה – עליו גם לקחת אחריות על התוצאה.
לדוגמה:
- אם הילד סידר את החדר, אבל "לא מספיק טוב" בעינינו, נזכור שהמטרה היא לא שלמות אלא התנסות. לא נסדר אחריו, אלא נלמד אותו איך לשפר לפעם הבאה.
- אם הילד בחר להמשיך לשחק ובכך להפסיד את הזמן שבו יכול היה לשמוע סיפור, ניום יפסיד את הסיפור – כיזה מה שבחר
לקבל – גם אם זה לא מושלם
אחד האתגרים הגדולים שלנו כהורים הוא לאפשר לילדים להתמודד עם תוצאות הבחירות שלהם, גם אם הן לא תמיד הנכונות בעינינו. ייתכן שהילד בחר ללבוש חולצה שלא תואמת למכנסיים, או שהעוגיות שהכין יצאו עקומות – זה לא משנה. המטרה היא לתת לו להרגיש שהוא מסוגל.
כמובן שיש מצבים שבהם לא נוכל לאפשר לילדים עצמאות מוחלטת, במיוחד כשהדבר עלול לסכן אותם. לדוגמה, ילד בן שש לא יחצה כביש לבד, וגם אם ממש ירצה, ילד בן שנתיים לא יכין לאמא תה רותח או ידליק את הגז בלי מבוגר לידו, אנחנו עדיין המבוגרים האחראיים שמציבים את הגבולות.
לסיכום
כשאנחנו נותנים לילדים עצמאות, אנחנו בעצם מעניקים להם מתנה לחיים. ככל שנאפשר להם להתנסות, לבחור ולטעות – כך הם ילמדו להתמודד, לקבל אחריות ולפתח תחושת מסוגלות אמיתית. ההצלחה שלהם תלויה גם בנו – ביכולת שלנו לשחרר, לתת אמון ולזכור שהמטרה היא לגדל ילדים שיום אחד יידעו להסתדר בעולם, גם בלעדינו.
