להיות סבא וסבתא זה לא רק תפקיד – זו זכות גדולה, שמביאה עימה אתגרים, שאלות והזדמנויות ליצירת קשרים בלתי נשכחים. המשולש הבינדורי, שמחבר בין סבים וסבתות, הורים ונכדים, הוא מערכת יחסים מרתקת, שבה כל אחד תורם משהו ייחודי משלו. זו מערכת שיש בה רגעים של שמחה עמוקה, לצד רגעים של מורכבות, והיא נוגעת ומשפיעה על כל המשפחה, מהזוגיות של ילדיכם ועד האווירה בבית עם הנכדים.
כל מי שמכיר אותי, מכיר את סבתא שלי ז"ל, החיבור שלי לעולם של הסבתות והסבים מתחיל בקשר שלי איתה. היא לימדה אותי על החיים עצמם – איך הרצון יכול לנצח את המגבלות, איך למצוא משמעות גם בתוך אתגרים, ואיך חיים הופכים לגדולים יותר כשממלאים אותם באהבה ובאנשים אהובים. אותה השראה שלה ממשיכה ללוות אותי גם היום, ולמעשה, היא אחת הסיבות שבחרתי לחקור ואף ללמוד את תחום הגיל השני והשלישי.
אבל אם נהיה ריאליים, סבתא שלי שונה כמעט מכל סבתא שחיה היום. הסבתא שלי עבדה בלהיות סבתא. אתם, הסבתא והסבא של היום, חיים את חייכם ורק אחד מבין כל "הכובעים" שלכם הוא כובע הסבתא והסבא. אתם עסוקים בעוד המון תחומים חוץ מלהיות "סבתא וסבא".
ומכאן נולדים גם חלק מהאתגרים והדילמות:
למעשה, סבתא וסבא של פעם שהיו העוגן המשפחתי, סביבו התמקמה המשפחה והיו פנויים כל הזמן, עברו היום לג'ינס ונעלי טיולים – והם עסוקים, מבלים ומטיילים, וצריכים לתאם איתם מראש כדי להיפגש.
העולם כולו השתנה. אם פעם התורה (איך לגדל ילדים, איך לבשל וכו') עברה מאם לבת, היום פתאום יש מדריכת הורים, יש יועצת שינה ואפילו לגמילה מחיתולים לוקחים מלווה.
למה? כי גם הילדים של היום הם אחרים, בדיוק כמו שהתפקיד שלכם כסבא וסבתא השתנה. העולם עמוס יותר, נדרשת יותר יעילות ומקצועיות, ובעיקר כי מה שעבד עם הילדים שלכם, לא בהכרח עובד לילדים שלכם עם הילדים שלהם, הנכדים שלכם.
זוהי הזמנה להתבוננות מחודשת בתפקיד החשוב הזה – לא כאחריות כבדה, אלא כהזדמנות נפלאה להיות שם עבור המשפחה, להעביר ערכים, לבנות קשרים, ולהשאיר חותם שילווה דורות קדימה.
